??? - פרק 2 / סתו קחטן

שני אנשים לבושים בבגדי מלכות, מהטובים שבטובים , נושאים סרקופג שבעיניו שני יהלומי ברקת מבריקים ונוצצים. מימינם ומשמאלם קירות חול מסותתים ועל פניהם המעוטרים באיפור זהב, כחול ושחור נופלים גרגרי אבק וחול. לאחר הליכה מרובה באולם הם מגיעים לשתי דלתות נעולות, כשמימינם ומשמאלם עמודי התווך שמחזיקים אותו, ובהם מגולפים פני אלי מצרים העתיקים כשמשמאל פניהם החייתיים ומימינם פניהם בדמותם האלוהית, האנושית. בקרבם אל הדלתות הופיעו שתי ידיות זהב בצורת טבעות דקות והן היו מחוברות בטבעת זהב ששימשה כמנעול  ועליה היה פס ירוק. כאשר השומר הראשון  העביר את ידו שהייתה מכוסה טבעות מעל הטבעת. טבעת המנעול זהרה, והתמוססה באוויר כאשר נכנסו להיכל צבוע בצבעי השמים, ועליו 14 כסים, ממשי בכל גווני הקשת ומסגרתם צבועה בזהב משובח, ולמרגלות הכיסא הייתה משובצת אבן חן בדיוק בגוון הכיסא. היה קל מאוד לשים לב שהכיסאות לא מתאימים למידות אנוש, אלא לאנשי ענק, ומתוכם שלושה עשר היו תפוסים, אך אחד שריפוד המשי שלו היה בירוק מבריק היה ריק. למען האמת, בדיוק בגוון של יהלומי הברקת על הסרקופג. בכיסא אחר ורוד ישבה אישה עם איפור כחול וורוד, וכיסאה מרופד במשי ורדרד, ובו משובצת אבן אמטיסט. "חיכינו לך, אוסיריס" היא אמרה בטון רגוע אך תקיף, באותו הרגע, נבהלו נושאי הסרקופג והפילו אותו. רועדים מפחד, הם הרימו אט אט את ראשם. האישה זעמה, "איך אתם מעיזים לפגוע בכבוד ובקודש בעלי... אתם תשלמו!" באותו הרגע שתי קרניים ורודות עם הילת זהב, יצאו משתי ידיה של האלה, זעקת כאב פילחה את האוויר לרגע, ונגמרה. הסרקופג זהר בירוק וידיים שחורות, מוצללות, כאילו באו מהגיהנום, פתחו את הקבר, כל החדר השחיר והאפלה כילתה את האור, וברגע, אור הבריק, ועל הכיסא הירוק נגלתה דמות איש עם זקן , טבעות ירוקות, וכתר זהב. "אבא!" קרא אל בעל שתי עיניים בצבעים שונים, כסף וזהב, וכיסאו היה בצבע אדום-כתמתם כמו מדבר לוהט, שחולותיו אדומים. "זה לא הזמן, בני." הודיע אוסיריס. "התכנסנו כאן כולנו, 14 אלי מלכות מצרים, למען חשיפת המצילים. הגיע היום!" האלים שמו את ידיהם אחת כנגד השנייה, ומרווח ביניהם, ואז, ידיהם זהרו ובקבוק קריסטל בצבע הכיסא שלהם הופיע, אבן החן זהרה ועמוד התווך שהחזיק את האולם החל להסתובב. חור נפער בגג הפירמידה, כשכולם ביחד  אמרו "אני פותח את שרביט אמון רע ולפתע שרביט זהב שבסופו הייתה מפוסלת שמש ניצב בקצה, ואור השמש הבוהקת שעבר בין חריצי השרביט יצר צל, שנראה כמו פרצוף, בזריחה של ילד ובשקיעה של ילדה...